צו למתן דוח איכון טלפון נייד של עובד

ע"ע 40711-04-17 פישר תעשיות פרמצבטיות בערבון מוגבל נ'  שטטר ואח' (מיום 4.3.2018)

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על העובד לאפשר למעסיקה לקבל דו"חות איכון לגבי המכשיר נייד של העובד, לצורך הגנתו בנוגע לעילת תביעה לעבודה בשעות נוספות, וכן עבודתו במקום אחר במקביל לעבודתו אצל המעסיקה.

העובדות

המשיב הגיש נגד המערערת תביעה, בין היתר בגין גמול עבור עבודה בשעות נוספות.

המעסיקה הגישה בקשה לקבלת דו"ח איכון לטלפון הנייד המוחזק בידי המשיב למשך חודשיים למשך 24/7, בטענה שדו"ח זה יוכל לשפוך אור על מקום הימצאו האמיתי של העובד בזמן העבודה, על מנת להוכיח את אי עבודתו בשעות נוספות, וכן להוכיח כי במקביל לעבודתו אצל המעסיקה עבד בעבודה נוספת.

העובד התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי היא פוגעת בפרטיותו; הוא לא היה מודע במהלך עבודתו לאפשרות איכונו בשום שלב; הוא לא נתן מראש את הסכמתו להיות במעקב.

הכרעת בית הדין האזורי

דחה את הבקשה לקבל צו איכון, בטענה כי אמנם המידע רלבנטי לתביעה אולם מדובר במידע שגילויו יפגע בפרטיות המשיב באופן שאינו מידתי ומעבר לנדרש. על פי ההלכה, על מנת לפגוע בפרטיותו של עובד על המעסיק לקבוע מדיניות ברורה, אשר תקבע את קוד ההתנהגות בנוגע למעקב אחר עובדים באמצעות הטלפון הנייד. המעסיקה לא עשתה כן וגם לא יידעה את העובד כי קיימת אפשרות שבמועד כזה או אחר תנטר את מקומו באמצעות הטלפון שברשותו.

 

הכרעת בית הדין הארצי

בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע שעל העובד לאפשר למעסיקה לקבל מידע בנוגע לחודשיים האחרונים של עבודתו, בשעות ספציפיות שהתבקשו (שאינן 'שעות פנאי'), בכפוף לכך שיתאפשר למחוק מדוח האיכון את הנתונים 'העודפים' ביחס לשעות העודפות:

 

נקודת המוצא היא כי הזכות לפרטיות, ככל זכות אדם, הינה יחסית.

 

בענייננו, המידע המבוקש הוא רלבנטי לעילות התביעה.

בשונה מההלכות בעניין איסקוב וקלנסוואה, הרלבנטיות כאשר מבקש המעסיק מראש להנהיג פרקטיקה הכרוכה בפגיעה בפרטיות ולכן נדרש ליתן ביטוי למדיניותו על מנת שהעובדים יוכלו לכלכל צעדיהם, בהקשר של צו לגילוי מסמכים יש לשקול באופן פרטני את אינטרס הגילוי  במונחי הוגנות, יעילות וקידום חקר האמת מול אינטרס הפרטיות, וגם – וזה העיקר – את היכולת לתור בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה אחר מנגנון מזעור הפגיעה בפרטיות.

כמו כן המדובר בבקשה מידתית שכן במסגרת הערעור המעסיקה צמצמה את בקשתה לדוח איכון רק לחודשיים האחרונים לעבודתו של העובד ורק לימי ושעות העבודה.

כמו כן המידע נושא צו הגילוי מתייחס לבעל דין בהליך, הוא התובע, ולא לצד שלישי להליך.

המידע נאגר באמצעות מכשיר טלפון נייד, שניתן לעובד על ידי מעסיקו וזאת לצורך עבודתו, ולא במכשיר טלפון פרטי השייך לעובד והעובד עושה בו שימוש לצורך עבודתו.

נתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף",  היינו מידע אודות מקום הימצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו. על כן, נקודת האיזון הראויה היא בהעברת נתוני האיכון קודם כל לעובד אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף.

עם זאת, בית הדין ביקש להבהיר כי מסירת דו"חות איכון למעסיק אינה מהווה תחליף לחובותיו בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר וסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה בכל הקשור לקיום דו"חות נוכחות מסודרים במקום העבודה, וכי ההחלטה במקרה זה מוגבלת לנסיבותיו של המקרה בו מדובר בעובד אשר עבודתו מתבצעת מחוץ לחצרי המעסיק ומאופיינת בניידות גבוהה מאתר לאתר.